תפריט

רשות מקרקעי ישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רשות מקרקעי ישראל

אודות

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​מינהל מקרקעי ישראל (ממ"יהפך במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – רשות ממשלתית חדשה, לאחר שבשנת 2009 עבר תיקון מס' 7 בחוק רשות​​ מקרקעי ישראלתשכ"ט-1960. רשות מקרקעי ישראל החלה לפעול ב-1 במרץ 2013, לאחר ​​שהושלם הסכם העבודה עם העובדים

בראש רמ"י פועלת מועצת מקרקעי ישראל, הקובעת את מדיניות המקרקעין במדינה. בראש המועצה עומד כיום שר האוצר, וחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל). רמ"י מבצעת את המדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל

מטרותיה של רשות מקרקעי ישראל 

  • ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים.
  • השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי פיתוח ושיווק קרקע לבין צורכי שמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור.
  • שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל.
  • קידום התחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

תפקידיה של רשות מקרקעי ישראל  

  • הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ומטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים.
  • מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן.
  • שמירה על קרקעות כמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים.
  • יישום הרפורמה במקרקעי ישראל והקניית הבעלות בנכסים עירוניים מהוונים לחוכריהם.
  • קידום רישום הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין.
  • רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות.
  • ביצוע מדיניות המקרקעין שקובעת מועצת מקרקעי ישראל וכל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

מבנה רשות מקרקעי ישראל  

בראש רמ"י עומד מנהל הרשות הממונה על ידי ראש הממשלה והשרים לתקופת כהונה בת חמש שנים. מנהל הרשות כפוף ישירות לשר האוצר, ועובדי הרשות הם עובדי מדינה. המבנה הארגוני של רמ"י מורכב ממטה ומשלוש חטיבות, שתחתיהן פועלים המרחבים:

  • החטיבה העסקית עוסקת בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין.
  • חטיבת השירות מעניקה שירותים לבעלי חוזים תקפים עם הרשות.
  • חטיבת השמירה על הקרקע עוסקת בפיקוח, בשמירה על קרקעות המדינה ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין.

(*) רשות מקרקעי ישראל

רפורמהמעבר מהחכרה למכירה
להעביר את הבעלות בקרקע לידי כלל החוכרים המחזיקים בחוזי חכירה לדורות ביעודי מגורים ותעסוקה. הרפורמה מבוססת על שני שנויים מרכזיים השלובים זה בזה: השינוי הראשון הוא שינוי ביחס לזכויותיהם של החוכרים, ומטרתו להביא לצמצום החיכוך בינם לבין הרשות באמצעות הקניית הבעלות לחוכרים בנכסים למגורים ולתעסוקה בקרקע עירונית  אשר תתבצע בהדרגה ואינה כוללת הקניית בעלות בשטחים פתוחים או בשטחים חקלאיים.
השינוי השני מתרכז בשינוי פנים ארגוני מקיף והפיכתו לרשות ממשלתית. הקניית בעלות לחוכר משמעותה המרת זכויות החוכר מ"חכירה" ל"בעלות" כך שהחוכר יירשם כבעלים של הנכס. בחלק גדול מהמקרים הקניית הבעלות תתבצע ללא כל תמורה. במקרים אחרים יידרש תשלום מסוים בגין הקניית בעלות בנכס. בכל מקרה תנאי מוקדם להקניית הבעלות הוא היות הנכס מהוון. הקניית הבעלות הינה זכות ולא חובה. כל חוכר רשאי להישאר במעמד "חוכר" גם אם הקנית הבעלות תוצע לו ללא תמורה. הרפורמה תביא לצמצום הבירוקרטיה העומדת בפני האזרח בעת שהוא מעוניין לבצע פעולות בנכס תוספות בניה, שינוי ייעוד, העברת זכויות וכיו"ב. למעשה, לאחר הקניית הבעלות לחוכר יבוטלו התשלומים לרשות/ למינהל הנדרשים קיום בגין פעולות אלו. החוכר לא יצטרך לבוא כלל במגע עם המינהל/ רשות מקרקעי ישראל ויוכל לבצע שינויים בנכס שלו בהתאם לדין ובכפוף לאישור רשויות התכנון בלבד.

עיגון זכויות החקלאים בקרקעבמושבים:
עיגון זכויות המתיישבים בחלקת המגורים בישובים החקלאיים ע"י הקניית זכויות מהוונות למתיישבים חקלאים בחלקת המגורים שמטרתה חיזוק וביסוס זכויות החקלאי בחלקת מגוריו, שימוש יעיל יותר בקרקע ובתשתיות הקיימות תוך שימור ופיתוח המרחב הכפרי, הסדרת הפעילות הלא חקלאית בחלקת המגורים, חלוקה הוגנת של נכסי המדינה והגברת התיאום בין מדיניות התכנון למדיניות החקלאית.

ההצטרפות למסגרת ההחלטות הינה וולונטרית. כל בעל נחלה רשאי להחליט האם הוא מעוניין שההחלטה תחול לגביו או להמשיך ולשמור על זכויותיו על פי המצב הקיים.
לצורך ההצטרפות למסגרת החלטה מס' 979 יש לעמוד במספר תנאים:

איש לרשום את הזכויות בחלקה א' בלשכת רישום מקרקעין (טאבו).
בלהסדיר את כל השימושים החורגים בנחלה.
גהתחייבות של האגודה שמספר יחידות המגורים בישוב לא יעלה על המותר בתמ"א 35.
דתשלום דמי היוון לחלקת המגורים בשיעור של 3.75%.

בניה בנחלה: עפ"י החלטה 979 יכול בעל הנחלה לבנות 375 מ"ר ללא מגבלות (לדוג' בוטל הרצף הבין דורי), אין חובה לשלם לרשות תשלום כלשהוא לבניה בהיקף השטח הנ"ל (375 מ"ר) וגודלה של חלקת המגורים במושבים יהיה עד 2.5 דונם, אין חובה שהמבנים ישמשו את בנו של בעל הנחלה או את נכדו. בניה מעבר להיקף זה כפופה לתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים בגין התוספת.

פיצול מגרש/ים מהנחלה: החוכר יוכל לפצל מגרש/ים למגורים (עם או בלי בתי מגורים הבנויים עליהם). פיצול המגרש יחויב בתשלום דמי היוון בשיעור של 33% משווי של המגרש. פיצול המגרש מחייב כי במגרש המפוצל תהיינה זכויות בניה לבית מגורים ששטחו לא יפחת מ-160 מ"ר (על חשבון זכויות הבניה בנחלה). ההחלטה אינה מגבילה את מספר הפיצולים שניתן לבצע, אך היא מתנה את האישור בקבלת התחייבות של האגודה שמספר יחידות המגורים בישוב לא יעלה על המותר בתמ"א 35.

דמי רכישה: בכפוף לתשלום דמי היוון בשיעור של 33% משווי חלקת המגורים קיימת אופציה לבעל הנחלה "להשתחרר" מתשלום כלשהו עתידי לרשות מקרקעי ישראל כגון: פטור מתשלום עבור זכויות הבניה העולות מעל 375 מ"ר, פטור מתשלום בעת פיצול מגרש/ים.
השפעת ההחלטה על התא המשפחתי: ההחלטה מאפשרת הקניית זכויות בנייה ומגורים ליותר מילד אחד. לדוגמא: בעל הנחלה יכול להעניק זכויות מגורים בנחלתו לשני ילדיו, ולימים, לאחר לכתו לעולמו, להעניק את הזכויות בביתו לבנו השלישי. כמו כן, ניתן לפצל את מבני המגורים / המגרשים שהועברו לילדים באופן שלכל ילד יהיה מעמד משפטי עצמאי וכל אחד יוכל למכור את ביתו ללא תלות באחרים.

שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה (פל"ח)
במסגרת ההחלטה החדשה תאפשר הרשות הסדרת שימושים למטרות לא חקלאיות.
ההיקף הכולל של מבנים לשימושים לא חקלאיים לתעסוקה בחלקת המגורים יהיה 500 מ"ר כולל קיט שבגינם שולמו דמי חכירה מהוונים. ההסדרה אפשרית רק בשטח חלקה א' ("חלקת המגורים"), שטח של כ– 2.5 דונם או בשטח גדול יותר שבוצעה רכישת זכויות עפ"י ההחלטה הנ"ל. לאור החלטת בג"ץ עולה כי החקלאי לא יוכל להשכיר את המבנים ולא ניתן יהיה לצרף שותף. אולם, בעל הנחלה יוכל לאפשר שימוש במבני הפל"ח לקרוב משפחה אשר מתגורר איתו בנחלה.

משקי עזר
במדינת ישראל כ 5000 משקי עזר, חלקם בתחום משבצות של מושבים וחלקם בתחום שיפוט עירוני של עיריות או מועצות. שטח הקרקע המוחכר למשק עזר נע בין 2 ועד 15 דונם אך מרביתם בהיקף של עד 5 דונם. המינהל החכיר את הקרקע למשק העזר ללא תשלום דמי חכירה ראשוניים אך החוכרים משלמים דמי חכירה שנתיים לפי מחירון למשקי עזר שהינו יחסי למחירון של נחלות חקלאיות.
המועצה קיבלה החלטה המסדירה את זכויותיהם של חוכרים במשקי עזר שתאפשר קבלת חוזה נפרד למגורים וחתימת חוזה נפרד לגבי השטח החקלאי.

בניה למגורים בנחלות ומשקי עזר במושבי עובדים בכפרים שיתופיים ובמושבות
לפי החלטת המינהל ישלם מי שמחויב בהיטל השבחה כדין ב 46% מערך הקרקע בלבד, לעומת חיוב של 91% מערך הקרקע למי שאינו חייב בו.
(*)
המידע הינו מתוך האתר של רשות / מינהל מקרקעי ישראל ומתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערה
תודה רבה שבחרתם לגלוש באתר. האתר מתחייב להתמיד ולתת שירות מקצועי ויעיל לגולשים, תוך שימת דגש גם על חוויית גלישה ייחודית ונעימה, יחד עם זאת אני מבקש להבהיר ולהדגיש כי אין אפשרות במסגרת הנ"ל  לתת ייעוץ שמאי כפי ששמאי מקרקעין יכול להעניק ללקוחו עת זה מגיע אליו למשרדו, מפנה לו את כל מרצו, זמנו וניסיונוועל הגולש לקחת זאת בחשבון.
כמו גם כל חומר אחר המצוי באתר לא בא במקום יעוץ שמאי / משפטי ולא מהווה תחליף ואין לראות בו משום שכזה אלא בגדר הכוונה ראשונית כללית בלבד הנכונה לנסיבות מסויימות בזמן מסויים.
אין להסתמך עליה ו/או לפעול לאורה. העושה כן עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

digit

digit

השאר תגובה
אודות

ניצן מקובר הינו שמאי מקרקעין בעל ניסיון רב בתחום השמאות. הוא מספק שירות אישי, מקצועי ואיכותי. ניתן לפנות בכל שאלה או בקשה.

פוסטים נוספים:
עקבו אחרינו:
בואו להכיר אותי:
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן