רשות מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל (ממ"יהפך במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – רשות ממשלתית חדשהלאחר שבשנת 2009 עבר תיקון מס' 7 בחוק רשות​​ מקרקעי ישראלתשכ"ט-1960. רשות מקרקעי ישראל החלה לפעול ב-1 במרץ 2013, לאחר ​​שהושלם הסכם העבודה עם העובדים

בראש רמ"י פועלת מועצת מקרקעי ישראלהקובעת את מדיניות המקרקעין במדינהבראש המועצה עומד כיום שר האוצרוחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל). רמ"י מבצעת את המדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל

מטרותיה של רשות מקרקעי ישראל 

  • ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבורהסביבה והדורות הבאים.
  • השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתידתוך איזון ראוי בין צורכי פיתוח ושיווק קרקע לבין צורכי שמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור.
  • שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל.
  • קידום התחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

תפקידיה של רשות מקרקעי ישראל  

  • הקצאת קרקעות למטרות מגוריםדיור בר השגהדיור ציבוריתעסוקהשטחים פתוחים ומטרות אחרותבמקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשקהחברה והסביבהלרבות צרכים עתידיים.
  • מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרשלצורך ניהול זכויותיהם או מימושן.
  • שמירה על קרקעות כמשאב לטובת הציבורהסביבה והדורות הבאים.
  • יישום הרפורמה במקרקעי ישראל והקניית הבעלות בנכסים עירוניים מהוונים לחוכריהם.
  • קידום רישום הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין.
  • רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דיןלרבות למטרות סביבתיות.
  • ביצוע מדיניות המקרקעין שקובעת מועצת מקרקעי ישראל וכל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראלהמוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

מבנה רשות מקרקעי ישראל  

בראש רמ"י עומד מנהל הרשות הממונה על ידי ראש הממשלה והשרים לתקופת כהונה בת חמש שניםמנהל הרשות כפוף ישירות לשר האוצרועובדי הרשות הם עובדי מדינההמבנה הארגוני של רמ"י מורכב ממטה ומשלוש חטיבותשתחתיהן פועלים המרחבים:

  • החטיבה העסקית עוסקת בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין.
  • חטיבת השירות מעניקה שירותים לבעלי חוזים תקפים עם הרשות.
  • חטיבת השמירה על הקרקע עוסקת בפיקוחבשמירה על קרקעות המדינה ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין.

(*) רשות מקרקעי ישראל

רפורמה – מעבר מהחכרה למכירה
להעביר את הבעלות בקרקע לידי כלל החוכרים המחזיקים בחוזי חכירה לדורות ביעודי מגורים ותעסוקההרפורמה מבוססת על שני שנויים מרכזיים השלובים זה בזההשינוי הראשון הוא שינוי ביחס לזכויותיהם של החוכריםומטרתו להביא לצמצום החיכוך בינם לבין הרשות באמצעות הקניית הבעלות לחוכרים בנכסים למגורים ולתעסוקה בקרקע עירונית  אשר תתבצע בהדרגה ואינה כוללת הקניית בעלות בשטחים פתוחים או בשטחים חקלאיים.
השינוי השני מתרכז בשינוי פנים ארגוני מקיף והפיכתו לרשות ממשלתיתהקניית בעלות לחוכר משמעותה המרת זכויות החוכר מ"חכירהל"בעלותכך שהחוכר יירשם כבעלים של הנכסבחלק גדול מהמקרים הקניית הבעלות תתבצע ללא כל תמורהבמקרים אחרים יידרש תשלום מסוים בגין הקניית בעלות בנכסבכל מקרה תנאי מוקדם להקניית הבעלות הוא היות הנכס מהווןהקניית הבעלות הינה זכות ולא חובהכל חוכר רשאי להישאר במעמד "חוכרגם אם הקנית הבעלות תוצע לו ללא תמורההרפורמה תביא לצמצום הבירוקרטיה העומדת בפני האזרח בעת שהוא מעוניין לבצע פעולות בנכס תוספות בניהשינוי ייעודהעברת זכויות וכיו"בלמעשהלאחר הקניית הבעלות לחוכר יבוטלו התשלומים לרשותלמינהל הנדרשים קיום בגין פעולות אלוהחוכר לא יצטרך לבוא כלל במגע עם המינהלרשות מקרקעי ישראל ויוכל לבצע שינויים בנכס שלו בהתאם לדין ובכפוף לאישור רשויות התכנון בלבד.

עיגון זכויות החקלאים בקרקע – במושבים:
עיגון זכויות המתיישבים בחלקת המגורים בישובים החקלאיים ע"י הקניית זכויות מהוונות למתיישבים חקלאים בחלקת המגורים שמטרתה חיזוק וביסוס זכויות החקלאי בחלקת מגוריושימוש יעיל יותר בקרקע ובתשתיות הקיימות תוך שימור ופיתוח המרחב הכפריהסדרת הפעילות הלא חקלאית בחלקת המגוריםחלוקה הוגנת של נכסי המדינה והגברת התיאום בין מדיניות התכנון למדיניות החקלאית.

ההצטרפות למסגרת ההחלטות הינה וולונטריתכל בעל נחלה רשאי להחליט האם הוא מעוניין שההחלטה תחול לגביו או להמשיך ולשמור על זכויותיו על פי המצב הקיים.
לצורך ההצטרפות למסגרת החלטה מס' 979 יש לעמוד במספר תנאים:

איש לרשום את הזכויות בחלקה אבלשכת רישום מקרקעין (טאבו).
בלהסדיר את כל השימושים החורגים בנחלה.
גהתחייבות של האגודה שמספר יחידות המגורים בישוב לא יעלה על המותר בתמ"א 35.
דתשלום דמי היוון לחלקת המגורים בשיעור של 3.75%.

בניה בנחלה: עפ"י החלטה 979 יכול בעל הנחלה לבנות 375 מ"ר ללא מגבלות (לדוגבוטל הרצף הבין דורי), אין חובה לשלם לרשות תשלום כלשהוא לבניה בהיקף השטח הנ"ל (375 מ"רוגודלה של חלקת המגורים במושבים יהיה עד 2.5 דונםאין חובה שהמבנים ישמשו את בנו של בעל הנחלה או את נכדובניה מעבר להיקף זה כפופה לתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים בגין התוספת.

פיצול מגרש/ים מהנחלה: החוכר יוכל לפצל מגרש/ים למגורים (עם או בלי בתי מגורים הבנויים עליהם). פיצול המגרש יחויב בתשלום דמי היוון בשיעור של 33% משווי של המגרשפיצול המגרש מחייב כי במגרש המפוצל תהיינה זכויות בניה לבית מגורים ששטחו לא יפחת מ-160 מ"ר (על חשבון זכויות הבניה בנחלה). ההחלטה אינה מגבילה את מספר הפיצולים שניתן לבצעאך היא מתנה את האישור בקבלת התחייבות של האגודה שמספר יחידות המגורים בישוב לא יעלה על המותר בתמ"א 35.

דמי רכישה: בכפוף לתשלום דמי היוון בשיעור של 33% משווי חלקת המגורים קיימת אופציה לבעל הנחלה "להשתחררמתשלום כלשהו עתידי לרשות מקרקעי ישראל כגוןפטור מתשלום עבור זכויות הבניה העולות מעל 375 מ"רפטור מתשלום בעת פיצול מגרש/ים.
השפעת ההחלטה על התא המשפחתיההחלטה מאפשרת הקניית זכויות בנייה ומגורים ליותר מילד אחדלדוגמאבעל הנחלה יכול להעניק זכויות מגורים בנחלתו לשני ילדיוולימיםלאחר לכתו לעולמולהעניק את הזכויות בביתו לבנו השלישיכמו כןניתן לפצל את מבני המגורים / המגרשים שהועברו לילדים באופן שלכל ילד יהיה מעמד משפטי עצמאי וכל אחד יוכל למכור את ביתו ללא תלות באחרים.

שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה (פל"ח)
במסגרת ההחלטה החדשה תאפשר הרשות הסדרת שימושים למטרות לא חקלאיות.
ההיקף הכולל של מבנים לשימושים לא חקלאיים לתעסוקה בחלקת המגורים יהיה 500 מ"ר כולל קיט שבגינם שולמו דמי חכירה מהווניםההסדרה אפשרית רק בשטח חלקה א' ("חלקת המגורים"), שטח של כ– 2.5 דונם או בשטח גדול יותר שבוצעה רכישת זכויות עפ"י ההחלטה הנ"ללאור החלטת בג"ץ עולה כי החקלאי לא יוכל להשכיר את המבנים ולא ניתן יהיה לצרף שותףאולםבעל הנחלה יוכל לאפשר שימוש במבני הפל"ח לקרוב משפחה אשר מתגורר איתו בנחלה.

משקי עזר
במדינת ישראל כ 5000 משקי עזרחלקם בתחום משבצות של מושבים וחלקם בתחום שיפוט עירוני של עיריות או מועצותשטח הקרקע המוחכר למשק עזר נע בין 2 ועד 15 דונם אך מרביתם בהיקף של עד 5 דונםהמינהל החכיר את הקרקע למשק העזר ללא תשלום דמי חכירה ראשוניים אך החוכרים משלמים דמי חכירה שנתיים לפי מחירון למשקי עזר שהינו יחסי למחירון של נחלות חקלאיות.
המועצה קיבלה החלטה המסדירה את זכויותיהם של חוכרים במשקי עזר שתאפשר קבלת חוזה נפרד למגורים וחתימת חוזה נפרד לגבי השטח החקלאי.

בניה למגורים בנחלות ומשקי עזר במושבי עובדים בכפרים שיתופיים ובמושבות
לפי החלטת המינהל ישלם מי שמחויב בהיטל השבחה כדין ב 46% מערך הקרקע בלבדלעומת חיוב של 91% מערך הקרקע למי שאינו חייב בו.
(*)
המידע הינו מתוך האתר של רשות / מינהל מקרקעי ישראל ומתוך ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית

הערה
תודה רבה שבחרתם לגלוש באתרהאתר מתחייב להתמיד ולתת שירות מקצועי ויעיל לגולשיםתוך שימת דגש גם על חוויית גלישה ייחודית ונעימהיחד עם זאת אני מבקש להבהיר ולהדגיש כי אין אפשרות במסגרת הנ"ל  לתת ייעוץ שמאי כפי ששמאי מקרקעין יכול להעניק ללקוחו עת זה מגיע אליו למשרדומפנה לו את כל מרצוזמנו וניסיונו – ועל הגולש לקחת זאת בחשבון.
כמו גם כל חומר אחר המצוי באתר לא בא במקום יעוץ שמאי / משפטי ולא מהווה תחליף ואין לראות בו משום שכזה אלא בגדר הכוונה ראשונית כללית בלבד הנכונה לנסיבות מסויימות בזמן מסויים.
אין להסתמך עליה ו/או לפעול לאורההעושה כן עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.